היום יום ההולדת של אמא שלי.
לכבוד יום ההולדת שלה חזרתי לבית הוריי וסידרתי את החפצים שלה בפינה האהובה עליה בבית.
כשהיא לא הסתובבה עם סל כביסה ביד מפה לשם, שיחקה במחשב במשחקי אונליין כאלה ואחרים, או שיחקה איתנו ב"מה במשבצת", היא אהבה לשבת במרפסת, לעשן ולקרוא.
אחרי שסידרתי את החפצים לקחתי עוד צעד קדימה ונכנסתי בעצמי לתוך העולם שלה.
זיכרון הוא לא לינארי, זה משפט שאני נאחזת בו בתקופות כאלה. מקווה שגם בהמשך השנים הזכרונות שלי לגביה ימשיכו לעלות.
.
אתמול אחרי שהשכבתי את בר התינוקת שלי לישון, היא שוב התעוררה. נשכבתי לידה, ליטפתי את ראשה הקטן ביחס ליד שלי ואמרתי לה
ששש. אני פה. אמא פה.