בין כתלי הפריים אפשר לספר סיפור שלם, שיכול לשקף את המציאות בצורה נכונה, אבל הוא גם יכול לספר סיפור אחר לגמרי. המבט שתפסתי של הילד שמסתכל על אחיו הגדול בעינים מעריצות - לפעמים זה בדיוק מתאר את היחסים ביניהם, ולפעמים הוא מסתכל על בובת סמי הכבאי שנמצאת בדיוק מאחורי האח, שלא רואים בתמונה.
או למשל התמונה הזאת, של אחותי שצילמתי בחופשה המשפחתית שלנו באוגוסט. אחותי נראית רגועה ושלווה, נהנית מהשמש. נכון שממש בא לכם להיות במקומה לרגע?
ובעצם המציאות היא, כמו שאתם אולי כבר יודעים, שלא ככה נראית חופשה עם ילדים קטנים פשוט תפסתי את הרגע הקטן הזה שבו היא עצמה עיניים, לפני ואחרי שהשגיחה על הילדים בבריכה / מרחה קרם למישהו על הגב / החליפה למישהו חיתול וכ׳ו.
היכולת הזאת, להחליט איזה חלק מהסיפור לספר - זה אחד מהדברים שאני אוהבת במיוחד בצילום.
מה הסיפור שאתם בוחרים לספר?:)