כשהיתי בחופשת הלידה הראשונה שלי הלכתי לאיזו סדנת ״ליווי התפתחותי״ שכללה גם צילומים. הייתי אז עדיין מעצבת גרפית שכירה והסתכלתי בעיניים מעריצות על הצלמת שהייתה שם, צלמת מאוד מוכשרת בשם לין ממרן, ואמרתי לעצמי, איזו עבודה כיפית. זה גם מה שאני רוצה לעשות.
לא הרבה לאחר מכן באמת יצאתי לדרכי העצמאית ויצרתי קשר עם כל מיני מעבירות סדנאות שכאלה והצעתי להן שיתופי פעולה. עם חלקן יצרתי שיתופי פעולה אחרים כדוגמאת ימי צילום מרוכזים, אבל לצלם בסדנה לא יצא לי עדיין, כמו שדמיינתי ורציתי עוד מאז.
ובחופשת הלידה השנייה השתתפתי בסדנת יוגה לתינוקות עם שרון צ׳רקהם, שגם אצלה הייתי בחופשת הלידה הראשונה - למי שלא יודע, סדנאות זה ה-דבר בחופשת לידה, זה מציל נפשות ונותן סיבה לצאת מהבית ולהתלבש, והאדם הכי מרגיע ומהמם בעולם בסיטואציה הזאת כשאת לא יודעת מה קורה איתך, עולמך התהפך עליך ואת רק מנסה למצוא מישהו שיגיד לך שהכל בסדר ומה לעשות עם היצור הקטן הזה שפתאום נשארת איתו לבד חלק גדול מהיום - זאת בדיוק שרון. תמיד נעימה, מחייכת, מרגיעה, מלאת עצות והנחיות, מאוד אנושית, רכה ומכילה.
בסוף הסדנה הצעתי לשרון שאגיע לצלם את האימהות בסדנה הבאה, והתוצאות לפניכם:) האימהות הטריות מתחברות עם התינוקות שלהן במגע ובשיר, ושרון הנהדרת מנחה אותן בחיוך.